48. מסטר זן ואינמורי זאזן

 

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת 2012.

המאמר המתורגם כאן נכתב על-ידי מוהו בסוף אוגוסט 2010. הוא כותב על זנז'י איטבאשי שבזמן כתיבת המאמר היה בן 83. זנז'י איטבאשי מת לפני כחודש ב 5 ביולי. אני מקווה שתמצאו בדברים האלו השראה להמשיך ולהעמיק בתרגול שלכם.

בואו נעשה הפסקה מלימוד שלבי הקריירה של נזיר בסוטו-שו היפני. אני רוצה לצטט מתוך עלון חודשי שזה עתה הגיע מגוטאנז'וז'י, המקדש של זנז'י איטאבאשי. גוטאנז'וז'י הוא אחד משלושים וכמה מקדשי אימון רשמיים של סוטו-שו. איטבאשי הוא אחד מרק שלושה (אני חושב) אנשים חיים הנושאים בתואר זנז'י. הפירוש המילולי של זנז'י הוא "מאסטר זן". יש כאלו שאומרים שאין כזה דבר מאסטר זן (כיוון שזן הוא לא משהו שאתה יכול להיות בו מאסטר). אחרים טוענים שמסירת דהרמה, אינקה או איזשהו מסמך אחר שהם אספו במסעותיהם הרוחניים מסמיך אותם להיות מאסטרים לזן. אחרים מנסים לשלב בין הטענות ואומרים: אין מאסטרים לזן, אבל אם יש בנמצא כאלו אז אני אחד מהם!

על כל פנים, זנז'י איטבאשי כותב בעלון שלו:

"מגיל צעיר, מאז ומעולם, הייתה לי תנוחה גרועה. אני מעט מכופף והראש שלי מדלדל קדימה. ניסיתי לתקן זאת במשך זמן רב אבל נדמה שדבר לא עוזר. אז חשבתי לעצמי שאולי ירשתי זאת מאמי, "אלו חייבים להיות הגנים", אמרתי.

התנוחה שלי בזאזן היא גרועה במיוחד…. אני גם הרבה פעמים עושה אינמורי בזמן זאזן. בנוסף, אולי בגלל התנוחה הגרועה, יש לי המון מחשבות אקראיות ומחשבות שווא שעולות ללא סוף בזמן זאזן.

… מספר פעמים ביקשתי מהנזיר שמסתובב עם מקל הקיוסאקו להכות אותי חזק, לתקן את התנוחה שלי ולהעיר אותי מאינמורי. אבל מסיבה זו או אחרת הוא מתעלם מנזיר זקן זה. ואם לא די בכך, אחד הנזירים אפילו צילם אותי בזמן האינמורי זאזן שלי והגיש לי את התמונה!

חלפו כבר 60 שנים מאז שהתחלתי [לתרגל] זאזן כסטדנט בסנדאי. כמעט שאיבדתי תקווה וחשבתי לעצמי: "ראה איזה מן נזיר הפכת להיות!"

אבל לאחרונה היהי לי רעיון טוב! התחלתי לשים כרית קטנה על ראשי בזמן זאזן. זה הוכיח את עצמו: בכל פעם שאני מתחיל אינמורי, הכרית נופלת מראשי ואני מתעורר. לפעמים קורה שהכרית נופלת עשר פעמים בתקופת ישיבה אחת. במיוחד בתקופת הישיבה השנייה של הבוקר.

בנוסף, מאז שהתחלתי לשים את הכרית על ראשי, התנוחה שלי השתפרה כל-כך שאני יכול להבחין בכך בעצמי. נדמה שעמוד השדרה שלי ישר ומחבר את עצם הזנב שלי לקודקוד. האגן שלי מקורקע ובאופן טבעי אני מתחיל לנשום מהבטן…"

אני חושב שיש דברים רבים שאנחנו יכולים ללמוד מהעלון הזה. לדוגמה על הענווה של מאסטר זן אמיתי. אבל גם על קוּפוּ בזאזן, אחד האספקטים של תרגול זן, שזנז'י דוגן מתעכב עליהם בסוף של גאקודויוז'ינשוּ (האספקט השני הוא סאנשי מונפּו, כלומר לפגוש מורה ולשאול על הדהרמה). קוּפוּ בזאזן פירושו לעשות ככל יכולתך בזאזן. "לעשות ככל יכולתך בזאזן", משמעותו במקרה זה לנסות ולהתנסות בדרכים שונות, להתמסר לחלוטין, לעולם לא לוותר.

כתבתי על הבעיה שבאינמורי בזאזן בעבר. גם כאן באנטאיז'י, שינה בזמן זאזן זו בעיה גדולה לנזירים מסויימים. נראה שזו בעיה גדולה יותר ליפנים שבסנגהה, אבל גם מערביים לפעמים ישנים בזמן זאזן (לרוב זה המערבי שאומר שהוא לא יכול להתרכז כי השכן שלו כל הזמן ישן). על הנסיון האישי שלי כתבתי ב"תרגול למבוגרים" החל מחלק 7 (ועד לחלק 12). על ההבדלים בין החוויה הפיזית של יפנים למערביים בזאזן אפשר לקרוא בחלק 22 [שלא תרגמתי עדיין לעברית. ד'].

ועדיין טרם ראיתי מישהו עושה קוּפוּ כמו זנז'י איטבאשי בגילו המופלג. כבוד!

48. מסטר זן ואינמורי זאזן was last modified: אוגוסט 10th, 2020 by מוהו נולקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *