ארכיון תגיות: מורה

10. אידאל ומציאות / מוהו נולקה

נשמו את נשימת מלא חייכם, בכל נשימה ונשימה, בכל רגע ורגע.

הקדמה ותוכן

“תרגול למבוגרים” הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז’י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

בשלושת החודשים האחרונים כתבתי אודות הרשמים הראשונים שלי מאנטאיז’י. תיארתי את השוני הרב בין דימוי “הזן” שהחזקתי בו כתלמיד אוניברסיטה לבין החיים שמצאתי במנזר הזן. וכפי שכבר כתבתי, הופתעתי בעיקר לגלות את הנזירים ישנים בזמן זאזן. זה עמד בסתירה מוחלטת לרעיונות הרומנטיים שהיו לי אודות תרגול זן.

אני מבין שאני לא רע במציאת פגמים של אחרים. מאידך אני לא כל-כך טוב בהבחנה באלו שלי. יש לי גם נטייה לחפש אחר האידאל שלי באיזשהו מקום “אי-שם”, וכשאני לא יכול למצוא אותו במציאות, אני מאשים את הסביבה ואת האנשים בה. אבל האין זה אני שצריך להגשים את האידאל במציאות, ולא להמתין לאידאל שיקפוץ מתוכה? אני חושב שכשהרושי מיאורה אמר לי ולתלמידים האחרים, “אתה בורא את אנטאיז’י” – הוא התכוון שנבין את הנקודה הפשוטה הזו. אבל כיון שאנחנו לא מבינים את הנקודה הפשוטה הזו, אנחנו מתאכזבים מהמציאות שאנחנו מוצאים ומתחילים לשנוא את סביבתנו. או שאנחנו נוטים לקיצוניות השנייה וזורקים את האידאל שלנו לפח-הזבל, כשאנחנו “עובדים” על עצמנו כך שנחשוב שזו הכוונה במה שנקרא “לקבל את הדברים כפי שהם”. מיותר אולי לציין ששתי התגובות האלו למציאות אין בינן לבין “תרגול-למבוגרים” דבר וחצי דבר. להמשיך לקרוא 10. אידאל ומציאות / מוהו נולקה

9. לא אכפת לי אם אמות… / מוהו נולקה

הקדמה ותוכן

“תרגול למבוגרים” הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז’י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

החיים שמצאתי באנטאיז’י היו שונים מאד “מתרגול הזן” שדמיינתי לי עד אז. בחודש שעבר כתבתי על ההפתעה שציפתה לי כשגיליתי שהנזירים ישנים בזמן זאזן, כתבתי עד כמה הייתה העבודה קשה עבורי, וגם אודות גישה לתרגול, שהייתה חדשה לי לחלוטין ושלא חשבתי עליה קודם לכן: “אתה בורא את אנטאיז’י!” אני רוצה להמשיך ולהרהר עוד קצת אודות אותם רשמים ראשונים מאנטאיז’י.

להמשיך לקרוא 9. לא אכפת לי אם אמות… / מוהו נולקה

שלושה נושאים

אודות המושג ״תרגול״

אני משתמש הרבה במילה ״תרגול״ בשביל לתאר את העבודה הבודהיסטית. אחרים משתמשים במילה ״אימון״. הסימנייה הסינית שהמילה הזו מתרגמת היא 修 שנקראת Syu או Shu. הסימנייה שבכתביו של דוגן בדרך כלל צמודה לסימנייה הזו היא 證 שנקראת Syo או Sho. הפירוש של 修 הוא ״טיפוח״ וגם ״תרגול שחוזר על עצמו״ והפירוש של 證 הוא ״מימוש״ או ״הגשמה״. את הצירוף הזה תרגמתי עד כה כתרגול/התעוררות. לאחר מחשבה ארוכה ובחינה נוספת של המשמעות של הסימניות האלה החלטתי לשנות את התרגום הזה לתרגול והגשמה – במובן העמוק קל יותר להבין באמצעות המילים האלה את הכוונה של דוגן זנג׳י כשהוא אומר ש – ״תרגול והגשמה הם אחד.״ הפירוש של זה הוא שהגשמה של דרך הבודהה היא בעצמה תרגול של דרך הבודהה ותרגול של דרך הבודהה הוא כבר הגשמה של דרך הבודהה. ההפרדה בין הגשמה והתעוררות מאפשרת לנו ביתר קלות להבין משפטים כמו המשפט הבא שמופיע בפוקאנזאזנגי:

להמשיך לקרוא שלושה נושאים