16. שלוש שאלות / מוהו נולקה

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

בחודשים הקרובים אני רוצה לכתוב אודות התרגול של ישיבה זקופה. אני רוצה להתחיל במענה לשלוש שאלות שנשלחו אלי זה מכבר בדואל. זהו תקציר השאלות:

1. מה עלינו לעשות על הכרית – ואיך עלינו לנשום?
2. מה עלינו לעשות מחוץ לזאזן – איך אנחנו יכולים לשמור על מודעות?
3. איך יכולים אנשים נוקשים לשבת בזאזן?

בקיצור יש רק שאלה אחת: איך לתרגל עם גוף ותודעה?

ארצה להתחיל בשאלה הראשונה:

"כאשר אנחנו עוקבים אחר הנשימה שלנו בזמן זאזן – עד כמה עלינו להתרכז בה? במילים אחרות: כמה באדיקות עלינו לעקוב אחריה? כאשר אני מתרכז לחלוטין בנשימה על חשבון כל דבר אחר שמתרחש סביבי, אני נוטה לישנוניות. מצד שני, כשאני בוחר לעקוב אחר הנשימה מרחוק (בהעדר מושג טוב יותר) ובו בזמן אני מודע למה שמתרחש סביבי (מבלי להתעכב על כך), אני מוצא שאני מוסח ביתר קלות על-ידי מחשבות. האם יש נקודת שיווי משקל?"

אתה מדבר אודות נשימה. יש גישות רבות ושונות לעניין הנשימה.

בזאזנגי מסביר זנז'י דוגן אודות התנוחה בפירוט מה ואחר כך מוסיף: "לאחר שהתקנתם את תנוחתכם ותודעתכם שאפו פעם אחת ונשפו את כל האוויר במלואו. שבו בדממה וחישבו על לא לחשוב. לא לחשוב – איזו מן מחשבה היא זו? חופשי מחשיבה. זוהי האומנות של הזאזן."

אין שום אזכור של הנשימה מעבר ל "שאפו פעם אחת ונשפו את כל האוויר במלואו"! בפוקאנזאזנגי יש עוד הנחייה: "נשמו בעדינות דרך האף."

כשאנחנו קוראים את הדברים הללו אנחנו כמהים לעוד מידע:
איך בדיוק עלינו לנשום? האם עלינו להתרכז בנשימה? האם עלינו להתרכז במשהו אחר? מהי ישיבה דוממת? מה זה בדיוק "חופשי מחשיבה"?
דוגן אינו אומר לנו. בלב הנחיותיו בזאזנגי נמצאת תנוחת הגוף.

בזאזן היומיומי שלנו אנחנו חווים מגוון תחושות ורגשות: "ישנוניות, מחשבות תועות, כאב, סחרחורת, שעמום, תשוקות והיצמדויות, כעס, חרטה, כל מני מחשבות שווא, רגשות ובורות."
כעיקרון ניתן לחלק את התחושות והרגשות האלו לשתי קבוצות: תחושות של ישנוניות או סחרחורת שגורמות לנו להרגיש שאין ביכולתנו להמשיך בתרגול זאזן כיון שאנו חסרים את הכוחות לשם כך – ותחושות של תשוקה, כעס ומחשבות תועות שמסיחות את דעתנו עד-כדי -כך שאנחנו רוצים לזנק מן הכרית ולעשות דבר-מה מיד. זנז'י דוגן אינו מציע לנו עצה וייתכן שבשל כך זנז'י קיזאן כתב בזאזן יוז'ינקי [הערות אודות מה שיש לשים אליו לב בזמן זאזן]:

"כאשר אתם יושבים בזאזן ייתכן שגופכם ירגיש חם או קר, בנוח או שלא, לעתים נוקשה ולעתים משוחרר, לפעמים כבד ולפעמים קל, לפעמים ער להפליא. כל התחושות האלו מקורן בכך שהנשימה והודעה אינן בתואם. זוהי הדרך להתאים את הנשימה: פתחו את הפה והניחו לנשימה להיות ארוכה אם ארוכה או קצרה אם קצרה, ואט אט הביאו אותה לכדי תואם. עקבו אחריה זמן-מה, כאשר תחושת מודעות [קשב] עולה סימן הוא שהנשימה מותאמת. אחר-כך פשוט הרשו לנשימה לעבור בחופשיות דרך האף.

ייתכן שתרגישו כאילו התודעה שוקעת או מרחפת. לפעמים היא תרגיש קהה ולפעמים חדה, לפעמים תרגישו כאילו אתם יכולים לראות דרך קירות החדר, לפעמים תרגישו שיש ביכולתכם לראות דרך גופכם, לפעמים תרגישו שיש ביכולתכם לראות בודהות או בודהיסטוות. לפעמים תרגישו שיש בכם חכמה והיכולת להבין סוטרות ופירושים לעומקם. דברים מופלאים ומוזרים מאין אלו הם מחלה שמקורה חוסר ההתאמה בין נשימה ותודעה. כאשר מחלה מאין זו תוקפת אתכם, הניחו את התודעה בין כפות רגליכם. כאשר אתם מרגישים קהות חושים הניחו את התודעה בקו השיער (כ 7.5 סנטימטרים מעל לקו הגבות) או בין עיניכם. כאשר תודעתכם מפוזרת הניחו אותה בקצה אפכם או בבטן התחתונה, כארבעה סנטימטרים מתחת לטבור (בטנדן). בדרך כלל בזמן הישיבה, הניחו את תודעתכם בכף ידכם השמאלית. כאשר את יושבים זמן רב, גם אם לא תנסו להשקיט את תודעתכם, היא מעצמה תהיה חופשיה מהפרעות. "

זנז'י קיזאן מרחיב על הנשימה בפירוט רב יותר, אבל זה מה שהוא בעצם אומר: עקבו אחר הנשימה לזמן-מה בהתחלה ואחר-כך פשוט הניחו לה להיות טבעית. זנז'י דוגן אינו אומר איפה "להניח" את התודעה אבל קיזאן אומר: הניחו אותה בכף יד שמאל. אבל כאשר אנחנו ישנוניים עלינו לנסות ולהזיז את התודעה "מעלה" לקצה ראשנו או קצה אפנו. בעוד שכשאנחנו מוטרדים על-ידי מחשבות ותנועה פנימית עלינו להזיז אותה "מטה" ולהניח אותה לדוגמה בבטננו התחתונה או בין כפות רגלינו. אני חושב שהזזת התודעה מעלה מייצרת "אנרגיה" ומעוררת אותנו בעוד שהזזת מטה מרגיעה אותנו. גם התרכזות בנשימה יכולה להרגיע אותנו.

16. שלוש שאלות / מוהו נולקה was last modified: ינואר 13th, 2017 by מוהו נולקה

4 תגובות בנושא “16. שלוש שאלות / מוהו נולקה

להגיב על זוהר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *