ארכיון הקטגוריה: תרגומים

גנז'וקואן (現成公案) – המסתורין מתגלה מעצמו / דוגן זנז'י

(מאת איהי דוגן זנז'י)

גרסה להדפסה.

הקדמה לתרגום העברי

גנז'וקואן הוא הפרק הפותח את השובוגנזו. ככזה הוא מכיל את עיקרי התובנות של דוגן והוא יכול לשמש כמפתח לקריאת השובוגנזו כולו. גנז'וקואן מעניין גם כיון שהוא נכתב עבור תלמיד שאינו נזיר. התרגום המוגש לכם כאן בוצע מאנגלית אבל נעזרתי גם במקור היפני ובמילון כדי להבהיר לעצמי נקודות מסויימות. כדאי לציין שאיני דובר יפנית כך שייתכן שהנסיון הזה לא הועיל במידה שהייתי רוצה. בכל זאת נראה לי שהצלחתי להפיק תרגום שהוא נאמן למדי למקור. לשם התרגום באנגלית השתמשתי בעשרה תרגומים שונים. שמונה מן התרגומים ניתן למצוא בצורה משווה כאן. תרגום נוסף הוא מהאתר של אנטאיז'י. התרגום האחרון הוא מהתרגום המלא לשובוגנזו של נישיג'ימה וקרוס. ניתן למצוא את כל ארבעת הכרכים של השובוגנזו ועוד תרגומים לטקסטים רבים אחרים כאן. אם אתם מעוניינים להתעמק בטקסט הזה אני מפציר בכם לקרוא גם את התרגומים האלה – כולם או חלקם בנוסף לתרגום שלי. כשאתם קוראים את הטקסט, כמו גם כל טקסט בודהיסטי אחר, אל תחשבו שהטסקט מדבר על העולם, על מישהו אחר או על משהו שמרוחק מכם. הדרך היחידה להבין את הטקסט הזה היא לקרוא אותו מתוך עצמכם, בלב פתוח וללא דעות-קדומות, חופשיים מנקודות מבט.

סבסטיאן, מרץ 2011. להמשיך לקרוא גנז'וקואן (現成公案) – המסתורין מתגלה מעצמו / דוגן זנז'י

10. אידאל ומציאות / מוהו נולקה

נשמו את נשימת מלא חייכם, בכל נשימה ונשימה, בכל רגע ורגע.

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

בשלושת החודשים האחרונים כתבתי אודות הרשמים הראשונים שלי מאנטאיז'י. תיארתי את השוני הרב בין דימוי "הזן" שהחזקתי בו כתלמיד אוניברסיטה לבין החיים שמצאתי במנזר הזן. וכפי שכבר כתבתי, הופתעתי בעיקר לגלות את הנזירים ישנים בזמן זאזן. זה עמד בסתירה מוחלטת לרעיונות הרומנטיים שהיו לי אודות תרגול זן.

אני מבין שאני לא רע במציאת פגמים של אחרים. מאידך אני לא כל-כך טוב בהבחנה באלו שלי. יש לי גם נטייה לחפש אחר האידאל שלי באיזשהו מקום "אי-שם", וכשאני לא יכול למצוא אותו במציאות, אני מאשים את הסביבה ואת האנשים בה. אבל האין זה אני שצריך להגשים את האידאל במציאות, ולא להמתין לאידאל שיקפוץ מתוכה? אני חושב שכשהרושי מיאורה אמר לי ולתלמידים האחרים, "אתה בורא את אנטאיז'י" – הוא התכוון שנבין את הנקודה הפשוטה הזו. אבל כיון שאנחנו לא מבינים את הנקודה הפשוטה הזו, אנחנו מתאכזבים מהמציאות שאנחנו מוצאים ומתחילים לשנוא את סביבתנו. או שאנחנו נוטים לקיצוניות השנייה וזורקים את האידאל שלנו לפח-הזבל, כשאנחנו "עובדים" על עצמנו כך שנחשוב שזו הכוונה במה שנקרא "לקבל את הדברים כפי שהם". מיותר אולי לציין ששתי התגובות האלו למציאות אין בינן לבין "תרגול-למבוגרים" דבר וחצי דבר. להמשיך לקרוא 10. אידאל ומציאות / מוהו נולקה

9. לא אכפת לי אם אמות… / מוהו נולקה

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

החיים שמצאתי באנטאיז'י היו שונים מאד "מתרגול הזן" שדמיינתי לי עד אז. בחודש שעבר כתבתי על ההפתעה שציפתה לי כשגיליתי שהנזירים ישנים בזמן זאזן, כתבתי עד כמה הייתה העבודה קשה עבורי, וגם אודות גישה לתרגול, שהייתה חדשה לי לחלוטין ושלא חשבתי עליה קודם לכן: "אתה בורא את אנטאיז'י!" אני רוצה להמשיך ולהרהר עוד קצת אודות אותם רשמים ראשונים מאנטאיז'י.

להמשיך לקרוא 9. לא אכפת לי אם אמות… / מוהו נולקה

8. אתה בורא את אנטאיז'י / מוהו נולקה

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

אני עדיין זוכר את הלילה הראשון שלי באנטאיז'י. למרות שהמקדש שוכן הרחק בלב ההרים, שמעתי מוזיקה שהתנגנה ללא הרף מן הצד השני של העמק. אפילו בעיר לא היה כל-כך רועש. אני זוכר שבלילה הראשון האזנתי למוזיקת גוספל – כל הלילה קולות שצועקים "הללויה!"; חשבתי שאולי יש כנסיה בראש ההר. יכול להיות שהרעש בלילה היה הגורם לכך שכולם ישנו במהלך שעות הזאזן למחרת. לא באמת כולם ישנו כל הזמן אבל בכל רגע נתון לפחות שלושה או ארבעה נזירים מבין חמשת הנזירים היפנים ישנו. עבורי הייתה זו אכזבה גדולה, לאחר שבאתי כל הדרך מגרמניה לחוות "זן אמתי". איך ייתכן שהם ישנים בזמן זאזן? לא נדיר למצוא באירופה סששינים בהם משתתפים מאתיים או שלוש-מאות אנשים אבל לעתים רחוקות ניתן למצוא מישהו ישן. האם הייתה זו טעות מצידי לבוא לאנטאיז'י? אולי היה עלי להמשיך ולתרגל במרכז בגרמניה?

להמשיך לקרוא 8. אתה בורא את אנטאיז'י / מוהו נולקה

מתוך הספר "לפתוח את האגרוף הקמוץ של המחשבה" / קושו אוצ'יאמה

מהו אותו דבר שאנו קוראים לו "אני"? נראה כאילו "האני" מתבלט רק אל מול או במפגש עם איזשהו "אחר".

לדוגמה, גבר יכול לראות את עצמו כמשהו בשם "בעל" שקיים ביחס "לאשתו" "והורה" ביחס "לילדו". בעבודה ייתכן שירגיש שזהותו היא של "אדם הכפוף לממונים עליו". ייתכן שיחשיב עצמו "איש מכירות" ביחס "ללקוחות" שלו, "כמתחרה" בייחס לאחרים באותו תחום עיסוק, "עני" ביחס "לעשיר", כזה שאינו יכול לקנות משהו שהוא מדמיין כרצוי, "מפסידן" בניגוד "למצליחן", "חסר אונים" אל מול החברה, וכן הלאה ללא סוף. יהיה זה מפליא אם אדם שתפיסת העצמי שלו מבוססת על השוואות כגון אלו לא יכרע תחת תחושות קשות של נחיתות.

להמשיך לקרוא מתוך הספר "לפתוח את האגרוף הקמוץ של המחשבה" / קושו אוצ'יאמה