ארכיון תגיות: זאזן

11. לנקוש בדלת? / מוהו נולקה

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

בבודהיזם יש עשרה ציוויים הנקראים "עשרת האיסורים הגדולים". נאמר שנזיר שיעבור על אחד מהאיסורים האלה ימצא עצמו ישר בגיהינום. עשרת הציוויים מתחילים בציווי לא ליטול חיים והם כוללים גם את הציווי לא לדבר אודות השגיאות של הזולת, הציווי לא להכפיש את הבודהה, הדהרמה והסנגהה (שזה כולל כל נזיר בודהיסטי ולא משנה כמה התרגול שלו גרוע), את הציווי לא לשבח את עצמך ובו בזמן לדבר סרה בזולת ואת הציווי לא לשקר, שמשמעותו לא לדבר כלל כשאתה שקוע במחשבות שווא. במשך השנה האחרונה הפרתי לכל הפחות את ארבעת האיסורים האלה מתוך העשרה באמצעות מה שכתבתי "בתרגול למבוגרים". עלי להכין עצמי לחיים בגיהינום… להמשיך לקרוא 11. לנקוש בדלת? / מוהו נולקה

זן על רגל אחת

לפני מספר ימים ביקש ממני חבר לומר לו "מהו זן על רגל אחת". מייד עלתה בראשי התשובה שנתן דורין לקיואי, "להימנע מלעשות רע, לעשות כל מה שטוב"1. קיואי לא הבין את התשובה וגם החבר שלי לא. הוא התבלבל שכן טוב ורע לתפיסתו הם סובייקטיביים. זה ודאי נכון עבור הטוב והרע בדמיוננו. אמרתי לו שמה שטוב הוא מה שמכוון אותנו לבודהה ומה שרע הוא זה מרחיק אותנו מבודהה. איזה גיבוב של שטויות. המשפט הזה רק גרם לו לשאול בצדק מהו בודהה. הנה שנינו מדשדשים עד צוואר במים עכורים. ואני הובלתי אותנו לשם. אז במקום לטבוע אמרתי לו שלהתכוונן כלפי בודהה פירושו לפעול למען הזולת באופן מלא כשאנחנו רואים רק את טובתו לנגד עינינו. אז הוא אמר, אההה – ואהבת לרעך כמוך. לא אמרתי – באהבת לרעך כמוך אתה לוקח את עצמך כקנה מידה, אתה חלק מהמשוואה. לא כך הדבר בבודהיזם. הוא לא הבין – איך אתה יודע מה טוב לאחר? הנה ניסיתי לומר מהו זן על רגל אחת ואנחנו עוד רגע  טובעים. אז אמרתי לו: כל מה שאמרתי לך הוא נכון כשלעצמו. אבל אם אתה שואל אותי המשמעות האמיתית של זן היא לא להפריע. הייה אתה עצמך במאת האחוזים ותן למי שרוצה לקחת מה שהוא רוצה. לראות את טובתו של הזולת היא לא למנוע ממנו דבר ולא לכפות עליו דבר.

זהו זן על רגל אחת – בכל היקום כולו לא להפריע ולו גרגר אבק אחד. להמשיך לקרוא זן על רגל אחת

10. אידאל ומציאות / מוהו נולקה

נשמו את נשימת מלא חייכם, בכל נשימה ונשימה, בכל רגע ורגע.

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

בשלושת החודשים האחרונים כתבתי אודות הרשמים הראשונים שלי מאנטאיז'י. תיארתי את השוני הרב בין דימוי "הזן" שהחזקתי בו כתלמיד אוניברסיטה לבין החיים שמצאתי במנזר הזן. וכפי שכבר כתבתי, הופתעתי בעיקר לגלות את הנזירים ישנים בזמן זאזן. זה עמד בסתירה מוחלטת לרעיונות הרומנטיים שהיו לי אודות תרגול זן.

אני מבין שאני לא רע במציאת פגמים של אחרים. מאידך אני לא כל-כך טוב בהבחנה באלו שלי. יש לי גם נטייה לחפש אחר האידאל שלי באיזשהו מקום "אי-שם", וכשאני לא יכול למצוא אותו במציאות, אני מאשים את הסביבה ואת האנשים בה. אבל האין זה אני שצריך להגשים את האידאל במציאות, ולא להמתין לאידאל שיקפוץ מתוכה? אני חושב שכשהרושי מיאורה אמר לי ולתלמידים האחרים, "אתה בורא את אנטאיז'י" – הוא התכוון שנבין את הנקודה הפשוטה הזו. אבל כיון שאנחנו לא מבינים את הנקודה הפשוטה הזו, אנחנו מתאכזבים מהמציאות שאנחנו מוצאים ומתחילים לשנוא את סביבתנו. או שאנחנו נוטים לקיצוניות השנייה וזורקים את האידאל שלנו לפח-הזבל, כשאנחנו "עובדים" על עצמנו כך שנחשוב שזו הכוונה במה שנקרא "לקבל את הדברים כפי שהם". מיותר אולי לציין ששתי התגובות האלו למציאות אין בינן לבין "תרגול-למבוגרים" דבר וחצי דבר. להמשיך לקרוא 10. אידאל ומציאות / מוהו נולקה

9. לא אכפת לי אם אמות… / מוהו נולקה

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

החיים שמצאתי באנטאיז'י היו שונים מאד "מתרגול הזן" שדמיינתי לי עד אז. בחודש שעבר כתבתי על ההפתעה שציפתה לי כשגיליתי שהנזירים ישנים בזמן זאזן, כתבתי עד כמה הייתה העבודה קשה עבורי, וגם אודות גישה לתרגול, שהייתה חדשה לי לחלוטין ושלא חשבתי עליה קודם לכן: "אתה בורא את אנטאיז'י!" אני רוצה להמשיך ולהרהר עוד קצת אודות אותם רשמים ראשונים מאנטאיז'י.

להמשיך לקרוא 9. לא אכפת לי אם אמות… / מוהו נולקה

8. אתה בורא את אנטאיז'י / מוהו נולקה

הקדמה ותוכן

"תרגול למבוגרים" הוא אסופה של טקסטים שכתב אב המנזר של אנטאיז'י, מוהו נולקה. הוא החל לכתוב אותם בשנת 2003, שנה לאחר שהתמנה לאב המנזר והמשיך בכך בתדירות חודשית או דו-חדשית עד לתחילת שנה זו.

אני עדיין זוכר את הלילה הראשון שלי באנטאיז'י. למרות שהמקדש שוכן הרחק בלב ההרים, שמעתי מוזיקה שהתנגנה ללא הרף מן הצד השני של העמק. אפילו בעיר לא היה כל-כך רועש. אני זוכר שבלילה הראשון האזנתי למוזיקת גוספל – כל הלילה קולות שצועקים "הללויה!"; חשבתי שאולי יש כנסיה בראש ההר. יכול להיות שהרעש בלילה היה הגורם לכך שכולם ישנו במהלך שעות הזאזן למחרת. לא באמת כולם ישנו כל הזמן אבל בכל רגע נתון לפחות שלושה או ארבעה נזירים מבין חמשת הנזירים היפנים ישנו. עבורי הייתה זו אכזבה גדולה, לאחר שבאתי כל הדרך מגרמניה לחוות "זן אמתי". איך ייתכן שהם ישנים בזמן זאזן? לא נדיר למצוא באירופה סששינים בהם משתתפים מאתיים או שלוש-מאות אנשים אבל לעתים רחוקות ניתן למצוא מישהו ישן. האם הייתה זו טעות מצידי לבוא לאנטאיז'י? אולי היה עלי להמשיך ולתרגל במרכז בגרמניה?

להמשיך לקרוא 8. אתה בורא את אנטאיז'י / מוהו נולקה