הסוטרה הזו מופיע בקאנון הפלי (של הבודהיזם במסורת התרוואדה) בטיפיטאקה בסל השני בשני תתי-פרקים שונים. SN 2.19 ו AN 4.45
ניתן למצוא את התרגום האנגלי בו השתמשתי כאן

גרסה להדפסה (PDF)

לרוהיטאסה

פעם אחת שהה המבורך ליד סאוואטהי, בחורשת ג'טה, במנזר אנאתאפינדיקה [Anathapindika]. לפתע מאוחר מאד בלילה, ניגש אל המבורך רוהיטאסה, בן של דווה, כשהוא מאיר בזוהרו הכביר את כל חורשת ג'טה. הוא קד לפני המבורך ונעמד בצד אחד. עוד הוא עומד שם שאל: ״ אדוני, האם ניתן באמצעות נדודים להכיר, לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר?״

״ ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר.״

להמשיך לקרוא סוטרת רוהיטאסה ←

(חלקים מלְךָ מאת הרושי סאוואקי קודו)

תורגם מיפנית לאנגלית על ידי ג'ס הסש ומוהו – ניתן למצוא את התרגום הזה כאן.
גרסה להדפסה (של כל שלושת החלקים בפורמט PDF)

כמה מילות הקדמה:

סאוואקי קודו רוצה לפנות ישירות אליך הקורא. התרגום מיפנית ואנגלית לעברית מציב כמובן קשיים בפני המתרגם. ללא ניקוד "לך" יכול להיקרא גם כ "לְךָ" וגם כ"לַךְ". אבל לרוב זה לא כל-כך פשוט. דוגמה בעייתית במיוחד הציבה בפני הכותרת של הקטע השלישי. באנגלית הכותרת נקראת כך – “To you who are totally exhausted from fighting with your spouse” – בעברית המילה “spouse” צריכה להיות מתורגמת כ"אשתך", “בעלך" או כווריאציה על "בן/בת זוג". כך או כך כל בחירה היא רעה שכן היא פוגעת בכלליות המשפט אפילו יותר מהמוסכמה העברית לכתוב בלשון זכר כשמתכוונים לשני המינים. בתרגומים אחרים בחרתי, במידת האפשר, להשתמש בלשון זכר רבים, שהיא יותר ניטרלית אבל בתרגום של "לך" – הדבר אינו אפשרי, שכן ברור לחלוטין שסאוואקי קודו מעוניין לפנות ישירות אל הקורא. בלית ברירה בחרתי לתרגם כאילו הפנייה היא אל זכר יחיד. על-אף זאת אני מקווה שהקוראות של התרגום הזה יבחרו לראות מעבר למגבלות השפה והתרגום אל לב העניין. לב העניין אינו מוגבל על יד הבדלי מין או שפה.
חשוב לזכור שסאוואקי קודו שנולד ב 1880 ומת ב 1965 נשא דברים בעיקר עבור השומע היפני בן זמנו. לכן הקורא העברי צריך לפעמים להסתכל מעבר לדוגמה הספציפית שמביא סאוואקי קודו. לדוגמה בקטע הראשון הוא אומר כך: “זה מוזר אם כן שאנשים מסתכלים על ראש הממשלה כאילו היה חשוב באופן מיוחד.” לנו כישראלים במאה ה-21 אולי המשפט הזה נראה מובן מאליו אבל ביפן המעמדית הדבר לא כל-כך ברור. דוגמה נוספת היא ניתן למצוא אולי במשפט הבא, “זה מוזר שאף לא אדם אחד בוחן את חייו ברצינות. במשך עידנים אנחנו סוחבים משהו לא מבושל. ואנחנו מנחמים עצמנו בעובדה שכך זה גם אצל אחרים. לזה אני קורא טיפשות קבוצתית – לחשוב שעלינו להיות בדיוק כמו אחרים.” – בישראל היום זה כמעט מובן מאליו להיות אינדיבידואל – כמובן שבמקרה שלנו זה נלקח לקיצוניות השנייה, כולם רוצים להיות מיוחדים, ואנו מוצאים שגם במקרה של ישראל סאוואקי לא רחוק מן האמת – אנחנו רוצים להיות מיוחדים בדיוק כמו כולם. וגם זו טיפשות קבוצתית, שהרי להיות אתה פירושו להיות ממש ההפך ממיוחד, פירושו להיות פשוט לגמרי.

להמשיך לקרוא לְךָ (חלק 1 מ 3) ←

קטע קצר (מאד) מתוך סוטרת הבמה בה הואי-ננג (האב השישי) מעביר את הדהרמה על ערש דווי.

"כאשר בודהה שוגה במחשבות שווא הוא ישות חשה.
כאשר ישות חשה מתעוררת היא בודהה.
בבורותו, בודהה הוא ישות חשה.
מלאה חכמה, ישות חשה היא בודהה.
אם התודעה מסולפת, בודהה הוא ישות חשה.
אם התודעה נטולת פניות, ישות חשה היא בודהה.
כאשר תודעה מסולפת מתהווה,
הבודהה נחבא בישות החשה.
אם ברגע אחד של מחשבה אנו הופכים נטולי פניות,
אזי ישויות חשות הן בעצמן בודהה.
בתודעתנו שלנו מתקיים הבודהה,
הבודהה הפרטי שלנו הוא הבודהה האמיתי.
אם בנו לא שוכנת תודעת הבודהה,
היכן נחפש אחר בודהה?"

מי שמבין מהקטע הקצר הזה שתרגמתי שאין צורך בתרגול, לעולם לא יהיה לבודהה.
מי שמבין מהמשפט שלי, שתרגול יהפוך אותו לבודהה, לעולם לא יהיה לבודהה.
בכלל עדיף לדעתי לא להתאמץ כלכך להשיג בודהיות. פשוט לשבת.

(סוטרת לב החכמה השלמה)

הבּוֹדְהִיסַטְווָה אַוַולוֹקִיטֶשְווַרַה שקועה בתרגול שלמות החוכמה מבחינה בברור בטבע הריק של חמשת המצרפים ובכך מתעלה על כל דוקהה.

להמשיך לקרוא סוטרת הלב ←

(מאת אייהי דוגן זנג'י – תורגם מאנגלית ע"י סבסטיאן קבוט)

גרסה להדפסה (PDF)

הדרך האמתית שלמה ושוכנת בכל. איך ניתן לסמוך על תרגול והגשמה מותנים?
רכב הדהרמה מתגלגל בחופשיות, מה התועלת במאמץ?
אין גרגר אבק ביקום כולו, הכיצד יתכן לנסות ולמרקו?
הכל מתגלה במקום זה ממש, אחרי מה יש לתור? להמשיך לקרוא פוקאנזאזנגי (普勸坐禪儀 ) – זאזן הדרך המומלצת לכולם / דוגן זנז'י ←